לפני שבוע הודיתי כאן לפרשן ידיעות אחרונות, שמעון שיפר, על כך שחשף את דעתו האמיתית של שר הביטחון, משה יעלון, על הניסיון האמריקאי לקדם את פתרון שתי המדינות. השבוע צריך להודות לשר הכלכלה, נפתלי בנט, על שחשף את הניסיון הפתטי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לגלגל על נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, את כישלונו של אותו ניסיון.
המחאה החריפה שהשמיע בנט נגד ה"הצעה" של נתניהו להעביר רבבות מתנחלים לחסותה של פלסטין, אילצה את לשכת ראש הממשלה להודות כי אין זה אלא ספין. אנשי נתניהו הגדילו לעשות בהאשימם את מנהיג תנועת הבית היהודי בכך שהפריע לראש הממשלה במילוי התפקיד ההרואי - חשיפת פרצופו האמיתי (קרי, הסרבני) של עבאס. אלמלא הפה הגדול של בנט, טענו מקורבי נתניהו, עבאס היה ממהר לדחות את ה"הצעה" לארח במדינתו מיעוט יהודי ונושא באחריות לכישלון המשא ומתן. הללויה! כמו שאמר יעלון - סוף סוף קרי היה עף לנו מהעיניים.