אין צירוף מלים מזיק יותר למאבק על דמותה של מדינת ישראל מאשר "יהודית ודמוקרטית". לאחרונה מינתה שרת המשפטים ציפי לבני את פרופסור רות גביזון לנסח הצעת חוק שתתבסס על העיקרון של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, על רקע יוזמות חקיקה אחרות בנושא זה. המינוי והנוסח החדשים - במקום הביטוי השגור "יהודית ודמוקרטית" - מעורר תקווה לתיקון הנזק בכל הנוגע לשיח הלאומי והבינלאומי על מהותה של מדינת ישראל.
התיאור של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית נכלל לראשונה, לא במגילת העצמאות כפי שנהוג לחשוב, אלא ב-1992 בחוקי היסוד "חופש העיסוק" ו"כבוד האדם וחירותו". מאז הפך צירוף המלים הזה לביטוי נפוץ לתיאור מהותה של מדינת ישראל. אלא שהתיאור, שנתפס בזמנו כדרך נכונה לגשר על פערי תפיסה, הפך בפני עצמו למקור למתחים. עצם השימוש ב-ו' החיבור שבין "יהודית ודמוקרטית" הלך והתפרשׁ כחיבור בין שתי מהויות הפוכות, כשלכל היותר מדינת ישראל יכולה לקוות לפשרה בעייתית בין השתיים.