הם ניצבים, רק בקושי, על השלב התחתון, בסולם המטאפורי המדרג את "חסרי הפנים" של מערכת הכליאה בישראל - הרבה מתחת לאסירים הביטחוניים הכלואים במתקני השב"ס (שירות בתי הסוהר); מתחת אפילו לפליטים מבקשי העבודה והמקלט מדארפור ואריתריאה, המוחזקים במתקני כליאה ובמחנות מעצר. אני מתכוון לשישים ושניים האסירים המצרים הכלואים בישראל. אף אחד לא רוצה בהם, אף אחד לא דורש אותם, אין אפילו מי שיתעניין בשלומם.
אחד מהם, האסיר המצרי מוחמד עיאדה, שיגר השבוע (5 במאי), באמצעות עורך דינו, מכתב לידי ארגון רופאים לזכויות אדם במצרים, בתקווה שבסופו של יום יובא בפני נשיא מצרים, מוחמד מורסי. במכתב, שהגיע לידי אל-מוניטור, כותב עיאדה: