בהצהרה לתקשורת שנתן ראש הממשלה בנימין נתניהו יממה לאחר פיזור הכנסת [30 במאי], הוא לעג לאביגדור ליברמן על שאימץ "פתאום", כך נתניהו, קו אנטי-חרדי. "איזה ליברמן, ליברמן שלנו?", שאל נתניהו בסרקזם, "20 שנה שהוא עושה דילים רק עם החרדים". והוא פירט: "ב-2009 ליברמן תמך בעמדת ש"ס להגדלת קצבאות הילדים. ב-2012 ליברמן תמך גם בכל המינויים של ש"ס לרבני העיר והיישובים. ב-2013 ליברמן עשה דיל עם ש"ס לתפקיד המועמד שלהם לרב הראשי. ב-2018 הוא סגר דיל עם ש"ס ודגל התורה כדי לסכל את המועמד החילוני, עופר ברקוביץ, לראשות העיר ירושלים".
נתניהו לחץ על נקודה רגישה. בניגוד ליאיר לפיד, שמרגע כניסתו לפוליטיקה השמיע עמדות אנטי-חרדיות (וכעת דווקא ממתן אותן אם כי מסרב לסגת מהן באופן משמעותי), לליברמן יש היסטוריה ענפה של שיתוף פעולה עם המגזר החרדי. ולא מדובר רק בסחר-מכר פוליטי. אפשר לומר שליברמן הוא הפוליטיקאי החילוני הכי חרדי שיש. ליברמן מתחזק מערך קשרים מסועף עם עשרות ידידים אישיים מתוך הציבור החרדי. הידידות המפורסמת ביותר שלו היא עם יו"ר ש"ס אריה דרעי, המתחזק עם ליברמן קשר אישי שכולל גם את משפחותיהם ונמשך כבר כמה עשורים.