אין ספק שאביגדור ליברמן הוא המנצח הגדול של בחירות ספטמבר. בתוך מספר חודשים מפלגת הנישה שלו הצליחה כמעט להכפיל את כוחה (מ-173 אלף איש שנתנו לה את קולה באפריל ליותר מ-310 אלף קולות בספטמבר). לפי ניתוח שערך גלובס, רבים מהמצביעים החדשים הם מאוכזבים טריים של כחול לבן הצעירה. לדוגמא, בתל אביב זינקה ישראל ביתנו מ-1.4% באפריל ל-4.4% בספטמבר, בעוד שכחול לבן ירדה שם מכמעט 46% לפחות מ-43%. בגבעתיים, לשעבר מעוז מפלגת העבודה, צמחה מפלגתו של ליברמן ב-452%; ברעננה נרשמה עלייה של 318%, בהוד השרון עלייה של 285% ובהרצליה זינקה ישראל ביתנו ב-195%.
מה גרם לאזרחים השבעים מתל אביב ומאזור השרון לנדוד מכחול לבן, מהעבודה ואפילו ממרצ למפלגה שראשיה לשעבר מסובכים בפלילים, ומחליפיהם הם חיילים אלמונים של ליברמן? אפשר להניח שרוב המצביעים החדשים לא הפכו בתוך מספר חודשים את עורם מליברלים שומרי חוק ושוחרי שלום לחסידיו של המתנחל המצטיין בהסתה נגד המיעוט הערבי ובהשמצת מערכת המשפט. הם קראו בוודאי את הסיפורים על התעשרותה של מיכל ליברמן בת ה-20 ועל העדים שנעלמו ונאלמו.