קצת מוקדם מדי לקבוע אם ראש הממשלה בנימין נתניהו יסיים את הקריירה שלו על כס ראש הממשלה או על ספסל הנאשמים. עם זאת, כתב החשדות וחומרי החקירה שפורסמו בשנה האחרונה בארץ ושהיכו גלים בעולם הרחב, מקלקלים את גאוותה של מדינת ישראל, המתהדרת מזה שנים בשורה "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון". המעשים המגונים שנתניהו עושה בתקשורת וההתקפות שלוחות הרסן שלו ושל סריסיו ברשויות אכיפת החוק, באו לידי ביטוי במדד השחיתות הבינלאומי, שמודד את רמת השחיתות הנתפשת לגבי 180 מדינות. במדד לשנת 2018, אשר מספר גדול בו מצביע על רמת שחיתות גבוהה יותר, ישראל מוצבת במקום ה-34 מבין 180 מדינות, אחרי קטאר (מקום 33) ואיחוד האמירויות (מקום 23).
לשם הרע שיצא לישראל בעולם בכל הנוגע לטוהר מידות וניקיון כפיים, נוסף בשנים האחרונות ממד נוסף, שקשור אף הוא למשוואת הון-שלטון. באמצעות מוצאם היהודי, אנשי עסקים ואף פוליטיקאים מרוסיה ומאוקראינה בעלי פרופיל תקשורתי גבוה מוצאים מקלט בישראל מפני רשויות אכיפת החוק. אחד הבולטים שבהם הוא שר האנרגיה לשעבר של אוקראינה, אדוארד סטביצקי, שנחשד בפרשת שחיתות בהיקף של מיליוני דולרים. סטביצקי נמלט לישראל אחרי מהפכת 2014 וליתר ביטחון שינה את שמו לנתן רוזנברג. דוגמה נוספת היא איש העסקים אילן שור, יליד ישראל, שנשפט ב-2017 במולדובה לשבע וחצי שנות מאסר באשמת גניבת ענק משלושה בנקים. על פי ידיעות בתקשורת המולדובית, המסתמכות על קביעת האינטרפול, שור נמלט לישראל.