אמני הרחוב שכבשו את המוזיאונים

ניצן מינץ ודדה חיים על קו התפר. התפר שבין זוגיות פרטית לשיתוף פעולה אמנותי ומקצועי; התפר שבין אמנות רחוב להצגתה במוזיאונים שבלב הממסד; התפר שבין אמנות מילולית בשירתה של ניצן לאמנות חזותית-פיסולית של דדה; והתפר שבין מכירת יצירות בגלריה מסחרית להצבת יצירות ברחוב לצפייה חינמית (ולמחיקה ואף גניבה).  

ניצן הבינה שהיא אמנית בזמן השירות הצבאי שלה, אז כתבה עשרות שירים בלהט הנובע מתסכול, לחץ ואף דיכאון שחוותה. אחרי הצבא היא למדה במכללת "מנשר" כתיבה ואמנות, ובהמשך למדה שירה בבית הספר לכתיבה יוצרת "הליקון". במקביל החלה ניצן לפרסם את שיריה על קירות רחוב בתל אביב והוסיפה את חתימתה.