לכאורה, הקביעה של הבית הלבן שלפיה ההתנחלויות אינן מכשול לשלום, צריכה להרגיע את ראש הממשלה בנימין נתניהו, המלקק את פצעי פינוי מאחז עמונה. הרי זה בדיוק נמרץ מה שהוא חוזר וטוען כבר שנים. סוף סוף ממתין לו בבית הלבן נשיא כלבבו - טייקון נדל"ן שלא מבין איך פרויקט בנייה יכול להיות דבר שלילי. כמו נתניהו, גם לטראמפ לא מפריע שכשני מיליון וחצי מוסלמים חיים כבר 50 שנה בכיבוש מפלה. הבעיה של נתניהו היא שלאנשי ימין, דוגמת דונלד טראמפ, ובמיוחד אלה מהם שעוסקים בנדל"ן - יש קו אדום שאסור בשום אופן לחצותו: פגיעה בקניינו הפרטי של הזולת. על כך צריך ויכול מחנה השלום לבסס את מאבקו למען הסדר מדיני, מול ארצות הברית בעידן טראמפ.
מי שיעז לפלוש למגרש שבבעלותה של משפחת טראמפ, ימצא את עצמו עד מהרה מאחורי סורג ובריח. הטענה שמתנחלי עמונה ישבו בבתיהם במשך 20 שנה, ועוד בלי לשלם שכר דירה לבעלי הקרקע, מחמירה את הבעיה. שופט אמריקאי שיסכים לדחות את מועד הפינוי יספוג את נחת לשונו של טראמפ. שום פוליטיקאי אמריקאי שפוי לא יעלה על דעתו להציע תיקון לחוק שיכשיר שימוש של אדם ברכוש פרטי של שכנו.