על רקע פתיחת המו"מ המדיני בין ישראל לפלסטינים בוושינגטון [30 ביולי], אירוע שפעם היה טריוויאלי והיום נחשב לפריצת דרך היסטורית, ניטש בישראל ויכוח בין שתי עמדות עקרוניות סביב הסוגיה "מיהו ביבי".
האם ראש הממשלה בנימין נתניהו הבשיל, השתנה, "חצה את הרוביקון", וגמר בדעתו להגיע להסדר קבע (או הסדר אחר כלשהו) עם הפלסטינים, ובכך לחצוב לעצמו מקום בהיסטוריה? או שמא ביבי הוא אותו הביבי, מנהיג שמרן, הססן, שכל מה שמעניין אותו זה לבזבז כמה שיותר זמן במחיר נמוך ככל האפשר, להנציח את הסטטוס קוו ולשרוד על כס השלטון כל עוד זה אפשרי, בלי לטלטל את הסירה ובלי לוותר על האידיאולוגיה מבית אבא, לפיה אין מקום לשתי מדינות במרווח הצר והמסוכסך שבין הים התיכון לנהר הירדן.