החלטתו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ (1 ביוני) לחתום על הצו להשעיית העברתה של שגרירות ארה"ב לירושלים, הייתה די צפויה. ואף על פי כן, כשהחותם הוא אחד הפוליטיקאים הכי לא צפויים בעולם, במחנה השלום הישראלי והפלסטיני צריך לנשום לרווחה. גם אזרחיה המודאגים של ארצות הברית יכולים למצוא מעט נחמה בהחלטה האחראית של נשיאם. אולי זהו סימן לכך שהוא מתחיל להבין כי ״דברים נראים אחרת מהחדר הסגלגל״, כפי שאמר בשנת 1974 הנשיא הרפובליקאי ג'רלד פורד, כשנשאל מדוע הוא אינו מקיים את הבטחתו במערכת הבחירות להעביר את השגרירות לירושלים.
פורד הסביר אז שמהלך כזה עלול לחבל בניסיונות להשיג שלום צודק ובר־קיימא בין ישראל לשכנותיה. כעבור עשר שנים (1984) התנוססה חתימתו של פורד על גבי מכתב, שבו דחק בקונגרס לבלום יוזמת חקיקה של הסנטור הניו יורקי, דניאל פטריק מוינהן, לגבי העברת השגרירות לירושלים. על המכתב היו חתומים גם הנשיאים לשעבר קרטר וניקסון, ומזכירי המדינה לשעבר, דין ראסק, סיירוס ואנס ואדמונד מאסקי. הם ציינו כי העברת השגרירות לירושלים תפגע ביחסי ארצות הברית עם מדינות ערב ואף תזיק לאינטרסים החיוניים של ישראל.