העמדה שהציג השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, מזכירה את אמרת השפר של ראש הממשלה יצחק שמיר, ערב צאתו לוועידת מדריד באוקטובר 1991: "הים הוא אותו ים, והערבים הם אותם ערבים". במילים אחרות, רק פתי מאמין שמנהיגי ערב ואש"ף, אשר נענו להזמנתו של הנשיא ג׳ורג׳ בוש האב לשבת לראשונה לצדו של מנהיג ציוני, השלימו עם קיומה של מדינת יהודים. רק תבוסתן שמאלני ייתן להם שטחים.
נתניהו מנסח את אותה גישה באופן מעט יותר מעודן. ראש הממשלה טוען שהוא תומך בפתרון שתי המדינות, משמע, בהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, כפי שהכריז בנאום בר אילן בשנת 2009. אך, אבוי, הים נשאר אותו ים, והפלסטינים נשארו אותם פלסטינים. נתניהו ינסה לשכנע את טראמפ כי מדורי דורות הם מכשילים את פתרון שתי המדינות ואת כינונה של מדינה משלהם. הם, ולא הישראלים שמחזיקים אותם 50 שנה בכיבוש וגוזלים את אדמתם.