בשנה האחרונה [2015-2014] מתנהל בישראל ויכוח ערני סביב הסוגיה האם אנחנו עומדים בפני אינתיפאדה שלישית. יש טיעונים מצוינים בעד ונגד, הוויכוח מתגבר בכל פעם שמתפרצת אלימות וגווע בימי שיגרה יחסית, ובעודו מתנהל מכתיבה המציאות את תוצאותיו. מכיוון שאף אינתיפאדה לא דומה לקודמתה (הראשונה הייתה אינתיפאדת אבנים וסכינים, השנייה הייתה אינתיפאדת מתאבדים), המציאות הנוכחית אינה מותירה מקום לספקות: אנחנו לא נמצאים בימי שיגרה.
מה שמתרחש בשנה האחרונה בירושלים ומתפשט ממנה מדי פעם גם למוקדים אחרים, הוא סוג של אינתיפאדה שטרם הוגדר או מוסגר, אבל הוא חי וקיים בשטח ולאף אחד אין עליו שליטה. לא לאבו מאזן, לא לישראל, אפילו לא לחמאס, שמשקיע את מיטב מרצו במטרה ללבות את האש.