מישהו העיר פתאום את מצבת האיומים הישראליים בכל הקשור לתוכנית הגרעין האיראנית. זה החל בנאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו ביום ראשון האחרון [19 באוקטובר], בטקס לחנוכת דרך על שמו של ראש הממשלה הישראלי המנוח, יצחק שמיר. למחרת פרסם שר המודיעין יובל שטייניץ הודעה מטעמו, שהצטרפה למאמר שכתב בנושא יום קודם ב"ניו יורק טיימס". הצטרף אליו שר החוץ אביגדור ליברמן, שגייס לטובת הסוגיה האיראנית את הקלישאה הישנה ההיא: ''אם אתה רוצה לירות, תירה. אל תדבר.'' באותו יום פורסמו בתקשורת הישראלית ("ידיעות אחרונות") תהיות, מפי גורמים ביטחוניים, סביב הסוגיה "מה העיר את נתניהו בעניין האיראני". התהיות הובאו בשמם של גורמים ביטחוניים בצמרת צה"ל, שלא לגמרי הסכימו עם התחזיות הפסימיות של נתניהו ושריו הבכירים. לפי התחזיות הללו, המעצמות בראשות ארה"ב עומדות בפני הגעה ל"הסכם כניעה" עם איראן בסוגיית הגרעין.
מאוחר יותר, במאמר ב"ניו יורק טיימס", התפרסמה התשובה לשאלה. הטיימס פרסם כי הנשיא ברק אובמה שוקל להגיע עם איראן להסדר שלא יכלול הסרה טוטאלית של הסנקציות, אלא רק את הקפאתן. מהלך כזה, כתב הטיימס, מצוי בסמכותו של אובמה, הוא לא זקוק לאישור בקונגרס (בניגוד להסרת הסנקציות), וכך יוכל הנשיא לעקוף את הקונגרס הסרבן, שעלול או עשוי שלא לאשר עסקה "רעה" עם איראן. ההערכה היא כי המידע הזה הגיע לגורמי ביון ישראלים עוד בטרם פורסם ב"טיימס" והוא שהחריד את נתניהו, ליברמן ושטייניץ מרבצם.