ההחלטה יצאה מעם שולחן הממשלה שעות אחדות לפני סדר הפסח, טקס קונצנזואלי שמכנס סביב שולחן אחד בני משפחה, ידידים ואורחים מכל קצוות הארץ ומכל קצווי המפה הפוליטית. קודם ששלח לעם ישראל איחולי חג כשר ושמח, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו (9 באפריל) על ההחלטה לקיים סדרת אירועים לציון יובל ל"שחרור יהודה, שומרון ורמת הגולן". באותה העת, הייתה מונחת על שולחנן של כמה אלפי משפחות ישראליות הגדה מיוחדת במינה - "הגדת היובל" שיזם ארגון ״סיסו״ (SISO - Save Israel, Stop the Occupation). ביחד עם ארגונים נוספים של החברה האזרחית. בניגוד מוחלט לנתניהו, סיסו מנסה להפוך את אירועי חגיגות היובל למלחמת ששת הימים למחאה נגד הכיבוש וקריאה לסיומו.
בספר הגדת היובל, בין "מה נשתנה" ל"עבדים היינו", שובצו דבריהם של הוגי דעות יהודים מישראל ומארה"ב. בעמוד השני של ההגדה מובאת זעקת השבר של עמוס עוז מאוגוסט 1967. "אנו נידונים עתה לשלוט על אנשים שאינם רוצים בשלטוננו. נידונים — ולא עליזים ומתרוננים", כתב אז הסופר הנודע ב"דבר", אז עיתון מפלגת השלטון, המערך. עוז התריע כי כל כיבוש משחית את הכובש. "אני חרד לטיב הזרעים שנזרע בעתיד הקרוב בלבם של הנכבשים", כתב, "יותר מכך אני חרד מפני הזרע שנטמן בלב הכובשים". כמו רבים מחבריו בשמאל, עוז לא העלה על דעתו שאחרי חמישה עשורים הכובשים יעלזו ויתרוננו בחגיגות "השחרור".