קשה להגזים בחשיבותו של הווידוי המוקלט של ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, שנחשף בערוץ 2 בסוף השבוע האחרון (21 באוגוסט). בעיתוי הנוכחי, הסרת העמימות מתוכנית תקיפתם של מתקני הגרעין האיראניים על ידי שותף בכיר בקידום המבצע הזה, מתקרבת בחשיבותה לביטול מדיניות העמימות הגרעינית של ישראל. מדבריו של ברק עולה, כי לפחות עד לפני שלוש שנים, ראש הממשלה בנימין נתניהו העדיף את הפתרון הצבאי לאיום הגרעין האיראני על פני "דרכי שלום". שני אזרחים ואיש צבא אחד – השרים משה יעלון ויובל שטייניץ מפורום השמינייה והרמטכ"ל אז גבי אשכנזי - עצרו את השלישייה – נתניהו, ברק ואביגדור ליברמן - בדרכם למלחמה עם איראן ואולי אף למלחמה אזורית. בפעם אחרת, לדברי ברק, תרגיל צבאי אמריקאי שהתקיים באזור מנע מהלך צבאי ישראלי.
הגילוי של ברק מציב סימן שאלה פומבי לא רק על מידת שיקול הדעת של שני המנהיגים הישראלים; הפיכתה של שמועת ההחלטה לתקוף את איראן לציטוט ישיר מפי אחד ממקבליה, מטילה כתם טרי על אמינותו של ראש הממשלה המכהן. בנאום שנשא בקונגרס האמריקאי ב-3 במארס הכריז נתניהו כי "אין מדינה שיש לה עניין רב יותר מאשר ישראל בעסקה טובה שמסירה את האיום הזה [האיראני] בדרכי שלום". הוא הדגיש כי האלטרנטיבה להסכם הרע כדבריו, איננה מלחמה, כטענת תומכיו של אותו הסכם, אלא "עסקה טובה". דא עקע, שלפי דבריו של ברק, האלטרנטיבה של מלחמה הפציעה אצל שניהם זמן רב לפני שמישהו ידע מה טיבה של העסקה עם איראן, ואם בכלל ייחתם איתה הסכם.