לקראת בחירות 2009, בחנו באחת המפלגות הגדולות את האפשרות למקד את הקמפיין במלחמה בשחיתות השלטונית. לכאורה היה בכך היגיון רב: הבחירות ההן הוקדמו בעקבות פרשת שחיתות שראש הממשלה אז, אהוד אולמרט, נחשד בה. שר האוצר בממשלתו, אברהם הירשזון, עמד אז למשפט באשמה שגנב מיליוני שקלים, ובאוויר פשטה אווירת מיאוס. לנגד עיניו של ראש אותה מפלגה עמדה הצלחתו של קמפיין מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין ב-1992 עם הסיסמה הקולעת "מושחתים נמאסתם", שסייעה בהפלת שלטון הליכוד.
אולם כשמידת האפקטיביות של קמפיין האנטי-שחיתות נבדקה בסקרים, התגלה כי העניין הציבורי בכך הוא פעוט. בראש סדר העדיפויות של הישראלים עומד הנושא הכלכלי, אחריו הביטחוני ורק בסוף הרשימה, לצד נושא איכות הסביבה, נמצאת השחיתות. בעקבות הממצאים הללו נגנז הרעיון.