עוד ב-1978, כשטיפס עם כמה מחבריו על גבעת טרשים בתולית באמצע השומרון כדי להקים עליה יישוב, ידע רון נחמן, מייסדה של אריאל וראש העיר הנצחי שלה, שההתנחלות החדשה תצליח לשרוד בתנאי שהיא תצטייר בעיני הציבור כעיר "נורמלית" לכל דבר. בדיוק כמו תל-אביב, חיפה או רעננה. מאז הוא פעל ללא לאות כדי להכליל אותה בתחום ההסכמה הלאומית.
העובדה שאריאל הוקמה בלב-לבם של שטחים כבושים לא הרתיעה אותו. כל אימת שהציגו אותו כמי שעומד בראש ההתנחלות אריאל, או כשבתקשורת העזו להשתמש בצירוף אריאל והתנחלות, נזעק ראש העיר חם המזג להגן על בת הטיפוחים שלו ותקף בזעם את המלעיזים. נחמן היה מוכן להפוך עולמות כדי שעירו תקבל גושפנקה של עיר ואם בישראל ולא תיחשב לחלק ממפעל ההתנחלויות.