אפשר להבין ולכבד את סירובו של הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) לבטל את החוק שמחייב את אש״ף לתמוך בבני משפחותיהם של האסירים הפלסטינים, המרצים את עונשם בבתי כלא בישראל. במה חטא בנו של מחבל מג׳נין שנותר ללא מפרנס? מדוע בתה של אשה שדקרה חייל ישראלי צריכה לרעוב ללחם? לעומת זאת, קשה להבין ולכבד את הקמפיין שמנהל ראש הממשלה בנימין נתניהו נגד הקצבאות למשפחות האסירים. צאצאיהם של גדולי המחבלים הישראלים, בהם ילדיו של ברוך גולדשטיין ובנו של יגאל עמיר, היו זכאים, ובצדק, לקצבת ילדים מהביטוח הלאומי.